רקע

ישיבת "דרך חיים" היא ישיבה קטנה לאומית בשעלבים. בישיבה לומדים נערים שהתורה יקרה להם, החפצים ללמוד ולהתחנך מתוך שמחה. הישיבה זוכה לקבל הדרכה מהרב יעקב אריאל שליט"א, רבה של העיר רמת-גן. תוכנית הלימודים הוכנה בהתייעצות עם הרב, וכך גם מתקבלות ההחלטות בשאלות עקרוניות. הישיבה הוקמה באלול תשס"ג, מתוך הכרה בצורך ההולך וגובר לגדל ולחנך תלמידים לשאיפות רוחניות ולימודיות גבוהות. הישיבה נקראה בעבר בשם "ישיבת גמזו" מתוך מחשבה שהיא תוקם במושב גמזו, אך למעשה הוקמה בקרית החינוך שעלבים ושם מקומה. המחזור המייסד מנה 12 תלמידים, ובהדרגה גדל מספר התלמידים מידי שנה עד שהתייצב על המספר המקסימלי שהוגדר: 30 במחזור, ו-120 בישיבה כולה. הגבלת המספר נעשתה מתוך רצון לשמר את האווירה המשפחתית, ולאפשר לצוות לתת מענה ראוי ואישי לכל תלמיד. 

 

סדר היום

לאורך היום עוסקים בעיקר בלימוד הגמרא, בבוקר בעיון, ובצהרים ובערב בבקיאות, תוך כוונה להקיף את כל המסכת. לפני סדרי הגמרא וביניהם מוקדש זמן ללימוד אמונה, תנ"ך, הלכה, ועוד, חלקו בשיעורים וחלקו בסדרים. בחלק ניכר מהיום הלימוד הוא בחברותות, דבר שמאפשר לכל תלמיד להתקדם בהתאם לרמתו. במהלך ה"סדר" הר"מ עובר בין החברותות ונותן מענה לכל תלמיד כפי  רמתו – מקורות נוספים להעמקה למתקדמים, ותוספת הסברה למתקשים.

במהלך היום יש הפסקות באמצע הסדרים וביניהם, ולאחר ארוחת הצהרים יש הפסקה ארוכה בה התלמידים ישנים בפנימייה על מנת להתרענן ולאגור כח להמשך היום, כמקובל בישיבות.

 

ההספק הלימודי

גמרא – בלימודי הגמרא נלמדים בין 120 ל- 150 דפים בשנה, מתוכם כ-25 בעיון והשאר בבקיאות.במשך 4 שנים בישיבה מקיף התלמיד כ- 500 דפי גמרא, ומתוכם כ - 100 בעיון. תשומת לב  מרובה ניתנת לבניין היכולת הלימודית והתרגלות בלימוד העיון; התלמידים לומדים לסכם את הסוגיות, להוסיף ולעיין בראשונים ואחרונים שלא הוזכרו בשיעור, ולעיתים אף לערוך את הדברים בפני חבריהם לשיעור. במהלך הלימוד מוקצב זמן לחזרות, ובנוסף יש חזרות תקופתיות, הן בעיון והן בבקיאות, ויש תלמידים שמגיעים ל - 10 חזרות ואף יותר.

אמונה - לימוד אמונה מורכב גם הוא משיעורים וסדרים, כשהשיעורים עוסקים בבניין אישיותו הרוחנית והנפשית של הנער, בעיצובו כבן תורה, בענייני מידות, תפילה, לימוד תורה וכדו'. הלימוד  העצמי כולל ספרים שונים, כגון חובת התלמידים, הקדמות הרמב"ם למשנה, אגרות הרמב"ם, מסילת ישרים, וכדו'.

תנ"ך - תוכנית הלימודים בתנ"ך בנויה כך שלאורך שנות הלימוד בישיבה ילמדו התלמידים חלק ניכר מספרי התנ"ך באופן יסודי. הלימוד נעשה בליווי חוברות הנחיה שמחדדות את הבנת הפשט, ומכוונות את התלמיד לנקודות הפרשניות העיקריות בכל פרק, כשמידי פעם מוקדש זמן לחזרות.

הלכה - סדר הלכה מבוסס על לימוד שולחן ערוך ומשנה ברורה, כשבמהלך החזרות נעזרים התלמידים בספרי קיצורי הלכות איש לפי מנהג עדתו. הסדר מלווה בשיעור שבועי, ולפני המועדים ניתנים שיעורים מרוכזים על עיקרי ההלכות למעשה.

מלבד הלימוד הרגיל בישיבה, ישנן מסגרות לימוד לא רשמיות, כגון "חבורה" פעם בשבוע בשעות הלילה, לימוד משנה, חברותות עם הרמי"ם, לימוד מסכתות מעבר לנלמד בישיבה, דף יומי וכדו'.
 

החינוך

בישיבה יש משקל גדול לעיצובו של הנער כבחור ישיבה ובן תורה. היחס האישי והאמון השורר בין הרמי"ם והתלמידים, תורמים רבות להזדהות התלמידים עם הישיבה ועם התכנים הנלמדים. התלמידים רואים ברמי"ם כתובת להתייעצות בעניינים שונים, גם בתחומים שאינם נוגעים ישירות ללימוד בישיבה או להימצאות בה. השדר שמקבלים התלמידים בכניסתם לישיבה, הוא שהצוות רואה בהם בחורים בוגרים, מאמין בהם וסומך עליהם, ויודע שהם מסוגלים להיות שותפים לעשייה הלימודית והחינוכית, ולאווירת האחריות השוררת בישיבה. יחס זה נותן לתלמידים "כנפיים", מגביר אצלם את השאיפות ואת המשמעת העצמית, ומונע חלק ניכר מהקשיים החינוכיים המאפיינים את הגיל הזה.

דיבוק החברים ותחושת השותפות של התלמידים באוירת בית המדרש, יוצרים ב"ה אוירה לימודית  וחברתית שמהווה קרקע נוחה להתפתחות כל תלמיד לפי דרכו ויכולתו, תוך דגש על פיתוח כח הרצון, אהבת הלימוד, ניצול זמן, ובניית תחושת שליחות בלימוד התורה בקרב התלמידים.
 

שמחת חיים

במקביל ללימוד ישנה תשומת לב מרובה לצרכים הנפשיים של התלמידים. בישיבה יש מנהל פנימיה ומדריכים שמלווים את התלמידים בשעות הפנאי ומארגנים להם מידי פעם פעילויות שונות, מלבד יוזמות שהתלמידים עצמם יוזמים לחבריהם לשיעור או לכלל הישיבה. במהלך השבתות בישיבה המתקיימות אחת לשבועיים, נערכות התפילות והסעודות בליווי שירי העדות השונות, ומתוך השירה עוברים אף לריקוד. בלילה לאחר הסעודה יש עונג שבת בבית ראש-הישיבה, שמסתיים לעיתים לאחר חצות, במהלכו יש שירה, דברי תורה, ושו"ת אל תוך הלילה. מידי פעם יש הרצאות בעניינים שונים  להרחבת אופקים, ולאורך השנה מפוזרים טיולים ופעילויות אטרקטיביות שונות, כדי לאוורר את התלמידים, להרחיב את דעתם, ולמנוע מצב של עומס יתר. במהלך השבוע מוקדש זמן רשמי לפעילות גופנית, ובשעות הפנאי עומד לרשות התלמידים מגרש ספורט למשחקים שונים. ביוזמת התלמידים הוקמה בישיבה תזמורת אשר מופיעה באירועים, מסיבות ראש חודש, וכדו'.

כל אלה ועוד יוצרים אווירה של רוממות ושמחת נעורים. התלמידים אוהבים את הלימוד, שמחים במעשה ידיהם, ומגלים מעורבות ורצון להתקדם ולבנות את אישיותם.
 

מי מתאים לישיבה

ארבע תכונות עיקריות מאפיינות תלמידים בישיבה קטנה: רצון להתקדם בתורה ויראת שמים, יכולת לימודית לפחות ברמה ממוצעת, כח רצון ממוצע, ויכולת השתלבות חברתית. ישיבה קטנה אינה מיועדת דווקא ל"צדיקים" או גאונים. התלמידים אינם בהכרח בני רבנים, ויש אף מספר תלמידים שאינם באים מבית תורני, והתאמתם לישיבה היא תוצאה של התקדמות אישית שלהם. התלמידים משדרים בריאות ויציבות, חיים ותוססים, בדרך כלל בעלי חוש מעשי המתבטא ביוזמות שונות הבאות מצידם, ולימוד התורה מתוך שמחה מוביל אותם להעצמת כוחות החיים ולפיתוח עצמאות מחשבתית.

התלמידים מגיעים מתלמודי תורה ובתי ספר שונים מכל רחבי הארץ, ובדרך כלל אינם רגילים לסדר היום וצורת הלימוד, וכן לחיי הפנימיה והמרחק מהבית, אך תוך שבועיים-שלושה מסתגלים, בסיוע אנשי הצוות והתלמידים הוותיקים שחולקים עימם מניסיונם.
 

בגרות בשנה אחת - 97% זכאות!

בישיבה יש "מכינה לבגרות", מסגרת ייחודית המיועדת לתלמידי שיעור ד'. סדר היום בשנה זו כולל סדרי בוקר וערב בבית המדרש כרגיל, סדר צהריים קצר יותר של כשעה, ולאחריו נלמדים לימודי החול במשך כ-3 שעות. לאחר סדר ערב מוקדש זמן ללימוד עצמי, שיעורי בית ועבודות.

הניסיון מראה שאפשר להגיע לתעודה מלאה ולתוצאות טובות בזמן קצר. זאת, לאור העובדה שבשלוש שנות לימוד אינטנסיבי ומעמיק התלמידים קונים אהבת למידה וכלי למידה, שמאפשרים להם לגשר על פערים במהירות. מסגרת זו מיועדת עבור תלמידים בעלי יכולת לימודית סבירה, וברוך ה' כ-97% מהתלמידים זכאים לתעודת בגרות. לתלמידים מוכשרים ישנה אפשרות אף להיבחן ברמות של 4 ו-5 יחידות.

במהלך שנת הלימודים ב"מכינה לבגרות" נעשית עבודה חינוכית עם התלמידים, לבניית יחס נכון לשילוב לימודי קודש וחול.